אם אין לחם שיאכלו עוגות 

אחרי המאבק הגדול של האמהות החד ההוריות ובראשן ויקי כנפו שצעדה ברגל כמחאה על הקיצוץ בקיצבאות, שהצליח להשיג הדים בתקשורת, אבל לא לשנות את המדיניות החברתית הנוקשה והבלתי מתחשבת של היושבים בראש, אנו עדים יום יום למצוקה איומה של נשים חד הוריות, נכים ומשפחות במצוקה, שמדיניות ממשלת נתניהו דאז החליטה לעודד אותם ליצור מקורות הכנסה על חשבון הקיצוץ בקצבאות חיוניות לקיומם לקיום משפחתם אבל משום מה, לא יצרה עבורם הזדמנויות כלכליות שיאפשרו להם לעשות זאת. מדיניותה של ממשלת נתניהו דאז יצרה מצוקה כלכלית וחברתית שנותנת את אותותיה היום: פערים חברתיים קשים, עוני, אלימות ומצוקה קשה של השכבות החלשות שהובילה למצב בלתי נסבל בו ילדים רבים נאלצים להסתובב עם קיבה מקרקרת מרעב ואמהות הפונות שוב ושוב לאגודות שונות רק על מנת לקבל תלושי מזון וביגוד. ישראל אינה וכנראה שלעולם לא תהיה, מעצמה כלכלית קפיטליסטית כמו ארה"ב. אין אפשרות ליצור בישראל את אותן הזדמנויות התעסוקה, המשאבים וההזדמנויות הכלכליות הקיימות בארה"ב, שניתן להשתמש בהם על מנת להעצים את עצמאותם הכלכלית של השכבות החלשות. תכנית ויסקונסין הפכה בדיחה עצובה. תכנית שנכשלה כשלון חרוץ בנסיון ליישם את מטרותיה בפרבריה של ארץ כל כך ענייה ודלה במשאבים. נכון להיום בביטוח הלאומי חושדים גם בכשרים, וגורמים למצוקה להחריף, ולעוני ולפער המעמדות בישראל להתעצם עוד ועוד. התכנית הכלכלית של נתניהו דאז כבר עכשיו חוזרת אלינו כמו בומרנג משום בעתיד המאוד קרוב, המדינה תהיה חייבת למצוא מענה לאלימות, למצוקה ההולכת וגוברת וכן לתת פתרון הומני כלכלי לכל אותם ילדי מצוקה שבאים בהן מתקשה האם אפילו להכין כריך לילדיה לבית הספר. תקצר היריעה מלדבר גם על מצוקת הנכים ומשפחות רבות המשתכרות מתחת לשכר המינימום. עוני ורעב יוצרים שנאה ואלימות, והממשלה תהיה חייבת לתת את הדין על כך ולמצוא פתרון כלכלי מיידי לכך. מצוקת האמהות החד הוריות הופכת יותר ויותר אכזרית. רובן לא מצליחות לסיים את החודש, קשה לשרוד חודש שלם עם תוספת מזונות בלבד ומשכורת של הורה אחד. אין ספק שמדובר במדיניות נעדרת הבנה חברתית, מוסר חברתי, הומניות. אם אין לחם, אמרה פעם מלכה אחת, שיאכלו עוגות. ומדיניות ה"תאכלו עוגות" של אנטואנט מסתבר הועתקה אחת לאחת על ידי ממשלתו של נתניהו דאז והיא ממשיכה להיות מיושמת גם בממשלה הנוכחית.